הכרוניקה שהובילה למבצע עופרת יצוקה

הכרוניקה  שהובילה למבצע עופרת יצוקה – למי שרוצה להפסיק להיות מואכל בחצאי אמיתות ולקבל רקע קצת מורכב יותר למבצע:

תוכנית ההתנתקות – ישראל מפרקת את ההתנחלויות האזרחיות בלב עזה, אך במקביל שומרת על שליטה בגבולות של עזה – ולא רק בגבולות שבין הרצועה לבין מדינת ישראל הריבונית. בעיקר מדובר בשליטה על הקשר בין עזה לעולם החיצון – שליטה ישראלית קבועה על המרחב הטריטוריאלי הימי ועל המרחב האווירי כך שלא ניתנת רשות ואפשרות לעזתים לעשות בו שימוש על מנת להתחבר לעולם החיצון (למרות שלפרקים ניתנת אפשרות מעבר לישראל של פועלים וסחורות דרך המעברים בין עזה לישראל). הסגירה של הגישה הבלתי מתווכת בין עזה לעולם, היא מדיניות קבועה מהרגע הראשון להתנתקות בלי קשר לירי הקסאמים. זו גם פגיעה בריבונות של היישות המדינית שכיביכול התנתקנו ממנה, שמנומקת על ידי ישראל בשיקולי ביטחון ונדון בהם מייד (ואגב, פגיעה זו החלה עוד לפני ניצחון החמאס בבחירות).

* בתחילה גם גבול מצרים-הרצועה (ציר פלידפלי) היה בחזקתינו וזמן קצר לאחר מכן עבר לשליטת המצרים, שמטעמם הם שומרים על מדיניות מצור.

[סימוכים לקטע זה]

ירי הקסאמים – ירי הקסאמים על שדרות והאזור, שהתחיל עוד לפני ההתנתקות, תחת רטוריקה של התנגדות לכיבוש, לבש אחרי ההתנתקות אופי של פעילות מכוונת מטרה ספציפית – הירי הפלסטיני היה קביעת "תג מחיר" על הפגיעה בריבונות של היישות המדינית שהיא רצועת עזה. זה נעשה במינון מדוד, תוך נטילת סיכון מחושב מצד הפלגים הפלסטינים (ומאוחר יותר שלטון החמאס), על מנת למרר את חייהם של תושבי שדרות והסביבה וליצור מצב בלתי נסבל – כזה שאף מדינה לא תסכים לחיות איתו – כל עוד ישנה פגיעה ברורה בריבונותה של רצועת עזה – כזו שאף מדינה, או יישות מדינית השואפת לעצמאות, לא תסכים לחיות איתו. עם כן הייתה פה מדיניות ראציונלית, כשבישראל התקשורת מסייעת לרושם שמדובר בהתגרות אכזרית וחסרת הגיון (היא אכן אכזרית, אך בעלת הגיון המוכר במחוזותינו של לחץ על אוכלוסיה אזרחית – אצלנו, להבדיל, אני מקווה, לא בצורה של הרג מכוון).

הצידוקים לשליטה המרחבית בגבולותיה של עזה – ישראל מנמקת את שליטתה המרחבית בגבולותיה של עזה (למעט הגבול המצרי שם אין לצה"ל שליטה ישירה) בנימוקי ביטחון:
א. חשש להתחמשות החמאס בכלי נשק מסוכנים,
ב. העובדה שחמאס קרא להשמדת ישראל,
ג. חשש לתת לגיטימציה לחמאס כיישות מדינית מתפתחת לעומת הרש"פ, וכך לחזק את הפלג האיסלמיסטי בעם הפלסטיני ובעקיפין באזור כולו.

צידוקים אלו חלשים או בעייתיים, ונגיב עליהם אחד אחד:
א. ישראל לא הפנימה שהתנתקות (שהיא לאוו דווקא מהלך חכם בצורתה החד-צדדית) מעניקה ריבונות דה-פאקטו לעזה. באותה מידה שישראל מתחמשת כל העת, כך גם מדינת רצועת עזה, שנוצרה לה פתאום, תשאף להתחמש. בשל חוסר המוכנות לעכל את זה ישראל מעולם לא התנתקה באמת מעזה, אך מיתגה את ההיערכות שלה מחדש על גבולות הרצועה כ"התנתקות" ורמזה בכך על מתן חופש לרצועה להתנהל בעצמה, לשגשג ולפרוח. אבל מניעת התחמשות של עזה מחייבת שליטה על גבולותיה, ושליטה זו מעקרת את הטענה על התנתקות וסיום הכיבוש.

בנוסף, אפילו דוקטרינת הביטחון של ישראל לא מחייבת שנשלוט על כל שטח עוין וחמוש. יש יכולת לנהל מדיניות משולשת של ניהול סיכונים (מהם) מול איומים (שלנו עליהם) מול סיכויים (של שני הצדדים להגיע לאיזושהי צורה של רגיעה וחיים נורמאליים). כך זה נעשה אפילו מול חיזבאללה ומול סוריה. במובן הזה ההתחמשות איננה סכנה מיידית, אלא סכנה פוטנציאלית. אבל על מנת לכבוש את כל המרחבים בעולם העוינים אותנו, מחומשים בנשק ומהווים סכנה פוטנציאלית, עלינו לשכפל את צה"ל מספר פעמים רב. מה עוד שבהקשר של אמצעי לחימה מודרניים, לקירבה הגאוגרפית יש משמעות די שולית. ההפחדה – "תיווצר פה שלוחה של איראן קילומטרים מגוש דן", משמעותה יותר פסיכולוגית מאשר לוגית. שלוחה כזו של איראן קיימת כבר היום בלבנון, וברור לנו שהרתעה בנוסח הגישה המשולשלת שהזכרתי מעלה – ולא בנוסח השליטה בפועל – מייצרת הרבה יותר ביטחון ושקט.

ב. נכון, חמאס קרא לחיסול היישות הציונית. גם ישראל קראה לרסק ולהפיל את שלטון החמאס (שרואה בשלטונו אתוס לאומי כמו האתוס הציוני). מצד שני חמאס גם הציע תאהדיה של עשרות שנים ואף נכונות להכיר ביוזמת השלום הסעודית. מדובר בארגון קיצוני ומסוכן, אבל כנראה לא הפנאט המוחלט שמנסים להציג אותו. על בסיס ההנחה הזו לטוות מדיניות של מצור והפרת ריבונות – שנותנת צידוק לגיטימי להתנגדות צבאית (לא חלילה לירי קסאמים על אזרחים, אבל כן לחטיפת שליט) – זה לזרוע חול בעיניים.

ג. הטיעון האחרון הוא דווקא טיעון טוב – מתן אפשרות למדינת החמאס להתפתח תיהיה מכה ניצחת לזרמים המתונים הפלסטינים. אבל על מנת לחזק את הזרמים המתונים צריך לפעול כך שכל החלטה לגבי עזה תבוא ממשא ומתן איתם, ולאפשר להם להעביר כוחות מהגדה לרצועה. זה לא תירוץ למצור מתמשך, זו כן סיבה להידברות, אפשרות תנועה בין הגדה לרצועה לפת"ח והימנעות מצעדים חד-צדדיים.

18 מחשבות על “הכרוניקה שהובילה למבצע עופרת יצוקה

  1. חמאס קרא לחיסול היישות הציונית. גם ישראל קראה לרסק ולהפיל את שלטון החמאס (שרואה בשלטונו אתוס לאומי כמו האתוס הציוני)

    אתה מבין את הבעייתיות בהשוואה הזו, נכון?
    נו, טוב, רק למקרה שלא, אני אסביר לך. שלטון החמאס – שלטונה של חונטה צבאית איסלאמית פונדמנטליסטית שבפירוש מחזיקה את העם שבשמו היא מתיימרת לפעול, כבני ערובה (האמת היא שהחמאס פועלים יותר בשם ה"איסלאם" מאשר לטובת העם הפלסטיני).
    הישות הציונית היא ההגדרה של מדינת ישראל כבית הלאום היהודי (בעיקר).
    מכאן תתחיל. ועכשיו תמשיך אתה.

  2. בעצם ישראל מאפשרת לעזה רק להתחמש אבל לא לפתח כלכלה או חיים נורמאליים חינוך וכו'.
    היא דוחפת אותה למצב שהתגובה עליו יכולה להיות יחידה.

  3. מיד אחרי ההתנתקות לא היה מצור על עזה.
    היה הסכם מעברים שבו ישראל שמרה לעצמה זכויות על המרחב הימי והאווירי אבל לא מנעה מהפלסטינים קשר עם העולם החיצוני וגם לא קשר בין הגדה לרצועה. על ההסכם הזה היו חתומות ישראל והרשות הפלסטינית.

    כאשר החמאס השתלט על עזה הוא למעשה ביטל את הסכם המעברים כמו גם את שאר ההסכמים בין השלטון בעזה וישראל ולפיכך אין שום הצדקה לכך שדווקא ישראל תחויב לחלקה בו.

    אם זה הטיעון ללמה ישראל אשמה בצורה כלשהי בירי המתמשך של קסאמים לעברה, הרי שזה טיעון חלש מאוד הן מבחינת השכל הישר והן מבחינת החוק הבינלאומי.

  4. תודה על התגובות. אשיב –
    מצור איננו רק סגירה הרמטית של המעברים. מצור חלקי מתבטא באי-אפשרות ליישות המדינית בעזה לשלוט במים הטריטוריאלים ובמרחב האווירי שלה, וזה נכון החל מהדקה הראשונה לנסיגה הישראלית (וכמובן שלפניה). נכון שהמעברים לישראלים היו פתוחים – מטבע הדברים סלקטיבית – לכניסת פועלים. אבל המצור החלקי תמיד היה והוא הפרה בוטה של הריבונות – כפי שציינתי.

    לגבי הטקסט המשכנע של בן ימיני. הוא כותב מושחז, אך קשה שלא לחוש היתממות. ארגונים כמו בצלם ביקרו קשות את החמאס והרשות הפלסטינית על הפרות מזעזעות של זכויות אדם כלפי יהודים ופלסטינאים. אבל כשימיני מספר לנו על משטר כמו-טאליבן אכזרי ברצועה, והוא אפולוגיטי למשטר הכמו-אפרטהייד בשטחים, הוא נמצא במקום מיתמם בהחלט.
    השאלה של הכרה במציאות המורכבת היא חשובה, אך חשובה ובהירה ממנה היא שאלת הכוונה המוסרית שלך – האם אתה מכיר בזכויות הפלסטינים ומוכן לעודד את המתונים בעם הפלסטיני (ולכן יוצא נגד החמאס), או שאתה משתמש בקיצוניים שלהם כתירוץ לענישה קולקטיבית או לכפיית הסדר נוח לישראל אך בלתי הוגן כלפי הפלסטינים כקולקטיב לאומי שהתגבש פה.

    לגבי הטענות של ימיני על ההתעלמות מהטבח בסודן – זה ממש לא נכון בצורה גסה. ארגוני שמאל רבים לא רק יוצאים נגדו, אלא גם פועלים במרץ לאשר מקלט מדיני בישראל לפליטים סודנים (וגם גלובלית ארגוני זכויות אדם פועלים ברוח זו).

    ולסיום, אני אוהב את עבודתם העיתונאית של לוי והס, המוזכרים בביקורתיות אצל בן ימיני, אך לא חושב שמערכת ההצקדות שלהם לכיוון השמאלני היא מופת לטעינת טיעונים פוליטיים. בקצרה – הם לא מייצגים אותי במובן הזה, ולא הרבה מאוד אנשי הוגנות, להבדיל מאנשי צדק.

  5. ממש מפליא, איך אתה שולט בעובדות כולן, בתיאוריות כולן ועדיין לא מסוגל להסביר מדוע אנשים שזהו מקצועם (במשרדי הבטחון, חוץ, וכו') והם מצויים בעשייה שנים רבות, חושבים ופועלים בצורה שונה ממה שאתה מתאר.

    התשובה, כמה מפליא, פשוטה. אתה, כמו כל קונספירטור טוב, משמיט את העובדות שאינן נוחות לך ומדגיש את אלה שכן. על בסיס העובדות שהצגת, אתה מוביל לדיון שגוי ומסיים במסקנות מופרכות.

    דוגמא אחת : המצור נותן לגיטימציה להתנגדות צבאית. חטיפתו של שליט היא רק לכאורה התנגדות צבאית – אבל מאחר ובשום מובן אחר החמאס לא מתנגד כצבא הרי שהדיון שלך כאן עקר לחלוטין. החמאס יורה מבין אזרחים ועל אזרחים. החמאס אינו מקיים את האמנות הצבאיות הרלונטיות בהקשר של שבויים ויש עוד דוגמאות בשפע.

    אם אתה נהנה מכתיבת פוסטים כמו אלו – הכל בסדר. אבל מאחר ולא נראה שאתה נהנה במיוחד, ומאחר ואתה כמובן לא משפיע בפועל על מדיניות הממשלה – אז למה אתה טורח ?

  6. אישית אני מכיר לחלוטין בזכותם של הפלסטינאים למדינה על כל המשתמע מכך (כולל צבא, חופש תנועה, שטח מוגדר וגו'). אבל אינני מוכן לקבל את הדעה הנפוצה כאן ב"רשימות" שישראל היא האחראית הבלעדית (בדרך של עשיה או אי-עשיה) למצב הנוכחי.

    הפלשתינאים, מתוך שיקולים פנימים-תרבותיים בחרו את האתוס שלהם. אתוס ההתנגדות החמושה. אפשר להסביר ארוכות למה זה היה האתוס הסביר (עוולות הכיבוש, אתה יודע) אבל אי אפשר לנקות אותם או את מנהיגיהם מהבחירה. זה הדבר החשוב ביותר (בעיני) במה שכותב ימיני. אם נבין את זה, כבר עשינו צעד ענק לכיוון פתרון הסכסוך.

  7. גיל, אתה טוען שישראל לא שלטה על המרחב האווירי והימי של עזה מהיום הראשון לסו-קולד "התנתקות"?
    זה בניגוד לעמדה הישראלית הרשמית – ראה בדף התימוכין שאני מפנה אליו.

    ואם היא כן שלטה במרחבים אלו של היישות המידנית שנוצרה בעזה, איך היית קורא לזה? – מיצור ממוקד? מצורצ'יק? חישוף מתמיד של מטוסים ואוניות? נוהל קירקוע?

    בשביל לדעת זאת לצריך להיות מצוי בפרטי הפרטים בבור בקרייה. ייתכן ויש לכך סיבות טובות, אך לאור המדיניות הזו קשה שלא להצדיק את התנגדות החמאס (מבלי להצדיק את צורת ההתנגדות בפגיעה פושעת באוכלוסייה אזרחית וגם לא האידיאולוגיה הפסיכוטית שלהם).

    אם אתה רואה איך ניתן לראות זאת אחרת, האר את עיני.

  8. ועוד דבר: אותה שליטה מוחלטת במרחב הימי והאווירי של הרצועה, החלה מהרגע הראשון להתנתקות בקיץ 2005, לפני הבחירות בהן ניצח החמאס בתחילת 2006. לפיכך פגיעה זו החלה כפגיעה בריבונות של הרשות הפלסטינית שהכירה בישראל.

    יתכן אף – אם כי זו ספקולציה – כי פגיעה משפילה זו תרמה לעליית החמאס. מה גם שהזרמת נשק לרשות הייתה מחזקת את הפת"ח צבאית מול החמאס – כל זה עשוי היה לקרות במקרה של פתיחת הקשר הבלתי אמצעי עם העולם. עם הרשות כיישות מדינית, היה ניתן לייצר מדיניות הרתעה יותר ראציונלית עד לבסדר מלא.

    גם זה אמור לערער קצת אס הסדר ההגיוני כיביכול שמוצג ע"י ההסברה הישראלית.

  9. דורון, אני מסכים שיש לשני הצדדים אחריות למצב. לישראל יש יותר אחריות פשוט מעצם העובדה שיש לה יותר שליטה על המצב.

    אבל איך מכאן ניתן לתמוך ברטוריקה של ימיני? היא אולי עוזרת מול האשמות לא נעימות מחו"ל ומבית, אבל איך היא מקדמת פיתרון?

  10. לבד מאיזה ציטוט מעורפל מפי עיתונאי פלסטיני, יש לך איזה ביסוס לטענה שהחמאס הסכים לו ?
    בהסכם הזה לא כתוב כלום על הגדה המערבית – האם לפי השכל הישר החמאס והגיהאד יפסיקו להילחם כשהכיבוש שם נמשך ? (אנשי חמאס הצהירו עשרות פעמים שההתנגדות תמשך כל עוד יש כיבוש. האם נראה לך הגיוני שלא ישוגרו רקטות בתגובה לפעולות ישראליות בגדה ?

  11. לספקן:
    נניח ואתה צודק, וחמאס הוא רע מוחלט.
    האם ישראל עושה צעדים אמיתיים לחזק ולהידבר עם הקולות המתונים בחברה הפלסטינית?
    האם היא מנסה לחזק את הרשות?
    או שמא היא בדרך להחליף חמאס באל-קעידה.

  12. הטענה שישראל הגבילה את המרחב המדיני העזתי איננה טענה שמצדיקה מלחמה. ישראל מוכנה לנוכחות של ישות מדינית בגבולותיה רק אם היא תבטיח את ביטחונה. עד כדי כך שישראל הסכימה לפנות את סיני רק תמורת הבטחה לפירוז סיני. אם הפלסטינאים היו מוכנים לפירוז עזה אני לא חושב שישראל הייתה מעכבת ברצינות את הכניסה והיציאה של סחורות ואנשים מעזה.

    זה לא המקרה היחידי. היו לא מעט מקרים במשך ההיסטוריה שמדינה הגבילה את זכויות המדינה האחרת כדי להבטיח את ביטחונה (הגבלת צבא גרמניה למאה אלף איש לאחר מלחמת העולם הראשונה למשל). אם החמאס היה רוצה להביא רווחה והצלחה לעזה הוא היה בוחר כמו הפינים מול הסובייטים להתפשר עם ישראל. אבל החמאס כנראה לא מעוניין בכך…

  13. דוד,
    האם הגבלה כזו או אחרת מצדיקה או לא מצדיקה תוקפנות צבאית זה ויכוח נורמטיבי (ואם מדובר בפגיעה באזרחים זה לטעמי נוגד מוסר אוניברסלי עמוק יותר מכל נורמה).

    השאלה היא האם ישראל ברצינות ניסתה לנהל הסכם הגבלה צבאית אם הפלסטינים? אפילו לפני הבחירות לחמאס, האם ניסתה לנהל מו"מ כזה עם הרשות? אולי, אך לאור העובדה שזה לא אמור להיות מו"מ חשאי במיוחד, ושלא שמענו על כך כלום בתקשורת, כנראה שניסיון ישראלי כזה לא היה.

    שנית, הגבלת צבא איננה דומה לשליטה במרחב האווירי.

    ושלישית, החמאס ללא ספק אחראי במידה רבה למה שקורה בעזה. אבל בו נסתכל מה עשה הצד שאנו איכשהו יכולים לשלוט בו ושאמור לייצג אותנו.

  14. כל מה שטענתי שכדי להביא להצלחה כלכלית וחברתית אין צורך בקאסמים. אפשר להחליט על פירוז הרצועה, ולתבוע בתמורה הסרת חסמי סחר וכדומה.

    מרגע שההתנחלויות הוסרו, הויכוח היה אמור להיות הרבה יותר פרוזאי. הצידוק לכאורה של הכיבוש וההתנחלויות הוסר, במדינת ישראל נבחר ראש ממשלה שמטרתו המשך פינוי ההתנחלויות גם בגדה. את בעיית חוות שבעא בגבול לבנון היה ניתן לפתור בבוררות בין לאומית, כמו שנפתרה שאלת טאבה בין ישראל למצרים. אבל החמאס וחיזבאללה שאני. הם צריכים לפתור בעיות בכוח. הם לא יכולים להידבר, או לבנות צעדי בוני אמון כמו שישראל בנתה בהתנתקות. הם צריכים לחטוף, להרוג, ולזרוק טילים.

    אתה בטוח שאתה צודק?

  15. המגיב "דוד" הוא דוד מרחב הטרוצקיסט-שנעשה-הרביזיוניסט? לא, אין מצב. אין בהודעה אף קללה על תמר גוז'נסקי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s