איזו מדינה תיהיה מוכנה לסבול מצב כזה?!

"איזו מדינה תיהיה מוכנה לסבול מצב כזה?!" – כך, אם סימני השאלה והקריאה בסוף, ננעצת בכל המפקפקים במהלך הצבאי התוכחה. איזה מדינה תיהיה מוכנה לסבול מצב של ירי מתמשך על אזרחיה?

נכון! אבל אם הירי של החמאס מעביר לישראלי הממוצע מסר מטורף: "לא נרפה ממכם, גם אחרי שנסוגתם", מעביר המצור הקבוע מאז יוני 2007 לעזתי הממוצע מסר דומה: "לא ניסוג משטחכם באמת ולא ניתן לכם עצמאות וחופש תנועה ומסחר או זכות לצאת לים ולעולם הגדול גם אם אנחנו לא מתיישבים יותר ברצועה".

ישראל כהרגלה החליטה על חצי-הריון, או חצי אונס: נסיגה, אבל לא באמת, בלי לוותר על שליטה מוחלטת בגבולות החצי-מדינה העזתית – אפילו בגבול שלה עם הים. והתקשורת שכחה לנבוח.

התוצאה: האזרח מישראל אומר 'אף מדינה לא תסכים לירי רקטות על עריה', והאזרח מעזה אומר 'אף מדינה לא תסכים למצור והרעבה של תושביה'.

באמצעות המצור מעבירה ישראל מסר מתמשך לפלסטינים המתונים ואלו שיש להם פוטנציאל להיות מתונים – כוונתינו איננה הוגנות. ואיש לא עוצר לחשוב על מידת הראציונליות התקשורתית של פעולות ומתווי מדיניות, על המסר שהם מעבירים לצד השני.

ולשאלת ה- אבל מה עושים מפה? מה אתה מציע?

גם בהנחה שלחמאס אין שום חוש הוגנות, ישראל עדיין צריכה לעשות בחירה קשה: או שתתייצב מולה מדינה עוינת ומחומשת (אבל מטבעה של מדינה ריבונית היא תיהיה פגיעה לצבא קונוונציונלי ולחיל אוויר חזק), או שתתייצב מולה חצי-מדינה אנרכית, חסרת נשק עוצמתי אבל גם חסרה את הנכסים, רמת החיים, וריכוזיות השלטונית שיכולים להפוך למטרות נוחות ולהרתיע אותה מ"להציק" תמידית לאזרחי ישראל.
למעשה סביר שחיל האוויר סיים כיום את בנק המטרות המליטריסטיות שלו בעזה. הוא יכול להמשיך להפגיז אזרחים או חורבות. לו הייתה זו מדינה מחומשת היטב, היא הייתה גם פגיעה היטב. לכן חיזבאללה נזהר הרבה יותר בלבצע תקיפות נגד ישראל.

לטור מלא שמנתח גם את רטוריקת ההוגנות המזוייפת של אולמרט, באתר "מחלקה ראשונה", המושך קהל ימני רב (צריך לפנות אל הלא משוכנעים, אני בכל זאת מאמין).

6 מחשבות על “איזו מדינה תיהיה מוכנה לסבול מצב כזה?!

  1. בהנחה שישראל מאפשרת גבולות פתוחים לחלוטין, איך היא מתמודדת עם הברחות בקנה מידה עצום של נשק ארטילרי ו נ"מ שמגיע ישירות לידיה של יישות עוינת שמצהירה כי פניה אינן להסדר של שתי מדינות? למה ישראל צריכה לאפשר את זה?

  2. שאלה טובה שאול.
    גם בהנחה שלחמאס אין שום חוש הוגנות, ישראל עדיין צריכה לעשות בחירה קשה: או שתתייצב מולה מדינה עוינת ומחומשת – אבל מטבעה של מדינה רובונית פגיעה לצבא קונוונציונלי ולחיל אוויר חזק. או שתתייצב מולה חצי-מדינה אנרכית, חסרת נשק חזק אבל גם חסרה את הנכסים, רמת החיים, וריכוזיות השלטונית שיכולים להפוך למטרות נוחות ולהרתיע אותה מ"להציק" תמידית לאזרחי ישראל.
    למעשה חיל האוויר סיים כיום את בנק המטרות הממשיות שלו בעזה. הוא יכול להמשיך להפגיז אזרחים או חורבות. לו הייתה זו מדינה מחומשת היטב, היא הייתה גם פגיעה היטב. לכן חיזבאללה נזהר הרבה יותר בלבצע תקיפות.
    וזה בלי בכלל לדבר על הפן האנושי הבלתי נסבל בסיפור הזה.
    מקווה שהסברתי את העמדה, וערערתי בקצת את האשלייה שלמבקרי המלחמה אין הצעות פרוגרמטיות.

  3. אבל לא הבנתי מה אתה מציע.
    לאפשר להם לפתוח לגמרי את הגבולות, כלומר לאפשר הכנסת כמויות בלתי מוגבלות של נשק קונבנציונלי ושאינו כזה, ויציאת מחבלים ללא חשבון אל תחומי מדינה ישראל? ואז לפוצץ אותם מהאוויר?
    אני מסכים שהמצב הקיים איננו בריא וגם לא הומני. אולי כדאי לחשוב על הקמת מדינה עבור אלה שחפצים לחיות איתנו בשלום (ולהזכירך, חמאס, ארגון טרור שאינו מסתיר שכוונתו להשמיד את ישראל, עלה לשלטון בעזה בבחירת הרוב.)אבל אם אנחנו רוצים גם לחיות, זה צריך להיות במקום ובצורה שלא תסכן את קיומנו.

  4. נראה שסביר יותר שמה שיקרה, בתרחיש כזה, הוא שתהיה מולנו עדיין חצי-מדינה, ענייה ואנרכיסטית, אבל חמושה בנשק של מדינה.

  5. עזה אנרכית??? החמאס הרבה יותר ריכוזי ממשלת אולמרט ויש לא הגיון מאוד ברור ונוקשה. אין לו שום איזונים ובלמים ודעת קהל שהופכים את מדיניותו לעמומה ומזגזגת כמו מדיניות ממשלת ישראל.

    בהינתן לחמאס גישה לעולם ומשאבים הוא צפוי להפוך לדיקטטורה עוינת ויציבה למדיי.

    ואם לא, אז או שהוא יפול בבחירות כי ייסב סבל לעם הפלסטיני או שתיווצר לגיטימציה גדולה למהלך בינלאומי להפיל אותו.

    בכל מקרה המשחק הטפשי והאכזרי הנוכחי – מצור על עזה שמסב סבל שלא תדמיינו ליותר ממליון בני-אדם עד לנפול החמאס, הוא מתכון לשלטון אל-קעידה ברצועה ולהצקות מתמשכות לתושבי עוטף עזה.

    ראו איך בלבנון הצלחנו לייצר רגיעה מתוחה. זה משום שמדינה, ברוב המוחלט של המקרים, לא מפעילה כוח רק בשל שנאה (אלא אם כן היא הרבה יותר חזקה משנואת נפשה). שנאה וחזיונות אוטופיים-אידיאולוגיים להשמיד את היישות הציונית טובים על מנת לשלהב למאבקים קונקרטיים.

    אבל סקירה אמפירית של דפוסי מדיניות של מדינות ויישויות לאומיות תראה שהשנאה מתפקדת באופן אינסטרומנטלי, על מנת למנף מהלך אחר, ולא מניעה בעצמה מהלכים הדורשים הקרבה.חישבו כמה ערבים אמריקאים מבצעים פיגועים בארה"ב… השנאה לארה"ב אולי קיימת אצל רבים מהם, אבל היעדר דיכוי מוחשי מונע טרור המוני (זה לא פוסל טרור של סייקוטים בודדים).

    לכן אני מציע, בהמשך לרבים אחרים – עזיבה מוחלטת של עזה. פשוט כך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s