עצומה בהשראת ספי רכלבסקי, וספרו אין גבול

[על אף שהתימה האנטי חרדית בספרו הקודם, "חמורו של משיח", הרגיזה אותי].

 

יותר מכל מדהים רכלבסקי ביכולתו לומר משהו בלתי חדש בעליל, ועדיין לגרום לך לתחושת התגלות, למעין אפיפני של המבט הישיר באמת, שרק הייתה צריכה להיות מומשגת מחדש כדי לעמוד מולנו במלוא ישירותה. זו התגלמותה של ההסברה העמוקה, היכולת להבהיר, למשל כי:

 

נזילות הנורמות בישראל, שמובילה בין השאר לשחיתות נוראה, נובעת ממסגרת רחבה של היעדר גבולות פיזיים, מרביים, תודעתיים, תרבותיים, דתיים, בין-אישיים, חברתיים וכו הלאה.

 

בהשראתו, נכתבה עצומה זו (והרעיון הוא לא להשאירה כעוד עצומה בנט) החותרת להגדרת גבול אחד, לא פיזי-גיאוגרפי, אבל חשוב:

 

עצומה להיפרדות אזרחית מהשטחים.

http://www.atzuma.co.il/petition/yarivmo/1/

הפרדת ההיבט הביטחוני מהאזרחי ביחס לאחזקה ביהודה ושומרון:

אנו קוראות\ים לממשלת ישראל, ולמפלגות השונות, לקדם מהלך של צמצום הנוכחות הישראלית האזרחית בשטחים (קרי פינוי התנחלויות), וזאת בלי קשר להיבטים ביטחוניים ומדיניים (קרי: השארת צה"ל והמשטר הצבאי בשטחים) עד שתתקיים אפשרות לכינונו של שלום יציב עם הצד הפלסטיני.

אנו מבינות\ים כי "הכיבוש" (משטר הכיבוש הצבאי בשטחים) איננו הבעייה העיקרית שלנו כאומה – מטבעו כיבוש צבאי מטעמים ביטחוניים אמור להיות זמני ונסיבתי. אם כן, הבעייה העמוקה שלנו היא קיומו של משטר אזרחי מסוג אחר בשטחים הכבושים, משטר בו ליהודים זכויות אזרח ולערבים אין*, משטר שמאיים לספח מיליוני פלסטינים לישראל או להותיר אותם כתושבים-נתינים בקנטונים של אוטונומיה מוגבלת.

משטר אזרחי מפלה זה הוא תולדה של יצירת יישובים ישראלים רבים בשטחים הכבושים – ההתנחלויות. בעוד שאין כל כוונה לעורר שינאה כלפי המתנחלים כשלעצמם (אין כל רע בהתיישבות יהודים ביהודה ושומרון כשווים בין שווים), הרי שקונספציית ההתנחלות בשטחים, אגב יצירת סטטוסים אזרחיים שונים ליהודים ולפלסטינים, היא בעייתית מאוד.

מפעל ההתנחלויות והמשטר שהוא מייצר הוא דילמה שלנו כעם, ולכן אפשר להכריע בדילמה זו בלי קשר לשלום או היעדרו, למו"מ או למרבה הצער להיעדרו, ובלי כל קשר לסוגיית הסיכון הביטחוני הכרוך ביציאה כוללת מהשטחים במצב הנוכחי (לכן התפישה של השארת צה"ל בשטח, בניגוד לתקדים הבעייתי של ההתנתקות מרצועת עזה – כלומר מקרה של נסיגה צבאית בנוסף על אזרחית, שטמונות בה סכנות וחסרונות רבים).

אנו מבינות\ים כי תהליך השלום, עלול למרבה הצער, להימשך עוד שנים ארוכות. במהלך כל אותן שנים שולחות ההתנחלויות מסר בעייתי והפכפך לפלסטינים: הן משדרות היעדר כוונות אמיתיות לוויתורים, הן מעלות את התפישה כי רק מדינה דו-לאומית אחת אפשרית כפיתרון, הן מניעות תהליכים של הרעת תנאי החיים של הפלסטינים וליבוי השינאה (בדמות כבישים למתנחלים בלבד, ריבוי מחסומים שחלקם קשורים להתנחלויות, צמצום שטחי המרעה והחקלאות, מאבקים על קרקעות, אלימות של קיצוניים מקרב המתנחלים, היחשפות לאי-השוויון האזרחי והכלכלי בין הפלסטינים למתנחלים, פיתול נוסף של תוואי גדר ההפרדה על מנת להגן על מקסימום התנחלויות ועוד). כלומר ההתנחלויות לא מקדמות בשום אופן את התהליך הארוך והמתיש לשלום יציב. לחילופין הן מציירות את ישראל בעולם כמי שמקיימת משטר הפרדה על בסיס דת ולאום בשטחי יהודה ושומרון, ולכן מחלישות את מעמדה.

אבל חמור מכל, ההתנחלויות מהוות סוגיית ייסוד לא פתורה שלוקחת אנרגיה מהתמקדות בבעיות ואתגרים רבים נוספים העומדים לפיתחה של החברה הישראלית: שחיתות שלטונית אדירה, ריכוזיות של ההון והכוח הפוליטי בידי מעטים, המצב בכבישים, מערכת הבריאות והחינוך הכושלות, הפערים הכלכליים האדירים והזנחת הפריפריה, שמאיימים על הדמוקרטיה הישראלית.

לביטולו של משטר ההתיישבות היהודית האזרחית בשטחים (כהתיישבות בלתי שוויונית של אזרחים בקרב חסרי אזרחות אפקטיבית*), ישנם עוד יתרונות רבים:

הוא עשוי לתת דחיפה למו"מ בכך שיעיד על כוונות טובות של הצד הישראלי. כלומר אין הוא מכוון להיות רק צעד חד-צדדי התרסתי, אלא גם פתח להידברות הדדית, מתוך הבהרת כוונות, באם ימצא פרטנר קשוב לכך בשני הצדדים.

בניגוד להתנתקות אין הוא משדר התקפלות, כניעה לטרור וחולשה או יוצר פתח לגורמים ריאקציונרים להשתלט על החברה הפלסטינית ועל מוסדותיה.

צעד זה אינו מהווה סכנה ביטחונית ופתח לירי קאסמים וטילים נוספים מיהודה ושומרון, כפי שברצועת עזה איפשרה הנסיגה הצבאית את הגברת ירי הקסאמים. סכנה זו לא מתקיימת בנסיגה שהיא אזרחית בלבד.

צעד זה יקשה על קידום הרעיון של מדינה דו-לאומית (שוויונית או אדנותית).

הוא ייתן לישראל אפשרות לגלגל את הכדור לעבר הצד הפלסטיני, ולקרוא לו מצדו לקדם אווירה ומדיניות שחותרת לשלום, יציבות ופתרון אזרחי בלתי אלים.

הוא יהווה צעד מוסרי כלפי המתנחלים שמוחזקים, ע"פ התפישה הישראלית המיינסטרימית, כקלפי מיקוח אנושיים, ולא כמתיישבים שחזונם הוא אחיזה בת-קיימא בשטחי יהודה ושומרון. זהו ניצול ציני ומכוער של מאות אלפי בני-אדם.

מרבית הישראלים מוכנים לפינוי התנחלויות, הם רק לא רוצים לשלם על כך בקאסמים – השארת צה"ל בשטח תיהיה ערובה לכך.

 

 

לסיכום:

אנו קוראות\ים לכל מי שזה נוגע לליבו, ומבין את חשיבות הצעד הזה, לקדם את רעיון ההיפרדות האזרחית מהשטחים – לפנות לח"כים, לזמן עוד אנשים לחתום על העצומה, להפיץ את התפישה הזו. בקרוב נתארגן כתנועה או שלנשתלב בתנועה קיימת למען קידום הרעיון. אתן\ם מוזמנות\ים להצטרף.

 

 

———

* לחלק מהפלסטינים ביהודה ושומרון ישנה "אזרחות" של הרשות הפלסטנית, שהיא אזרחות שחסרה כמעט כל משמעות כיוון שבאזורים שבין היישובים הפלסטינים שולט לרוב צה"ל, אין לרשות הפלסטינית כל גישה לעולם החיצון שלא בתיווך צה"ל ולפיכך אין לה כלכלה, מדיניות חוץ ומדיניות ביטחונית עצמאית. צה"ל עדיין שולט על חלק ניכר מהלכי החיים בצד הפלסטיני, שכן כל יציאה משטח מיושב אחד ליישוב או גוש יישובים אחר, מצריכה את הפלסטנים לעבור דרך שטח בשליטת צה"ל. ההתנחלויות מחייבות קיטוע נרחב יותר של גושי ההתיישבות הפלסטינים, ולכן מהוות מכשול. בעיקרון התיישבות יהודים ביהודה ושומרון כשווים בין שווים, במידה והדבר אפשרי, היא עניין לגיטימי לחלוטין.

12 מחשבות על “עצומה בהשראת ספי רכלבסקי, וספרו אין גבול

  1. בכל אשם הכיבוש! רק מי שלא מכיר את ההיסטוריה של המקום הזה, של התרבות הישראלית מאז ראשית היישוב ועד הנה יכול לכתוב שטות שכזו (זה מתאים לספי רכלבסקי, אדם חסר שרמת ההיסק הלוגי שלו שווה לזו של ילד בגן טרום חובה). ואולי התמשכות המצב ללא יכולת הכרעה אמיתית מצידנו (בין אם לספח או לסגת) נובעת בכלל מהיעדר נורמות וגבולות ולא להיפך?

  2. מעניינת הצעתך. יש לי שאלה לגבי הספר של רכלבסקי, שלא קראתיו: האם אין כאן מעשה פלאגאט אדיר, הרי א.ב. יהושע העלה כבר לפני חצי עשור את התיזה לגבי היעדר-הגבול ומשמעויותיו?

  3. הי אריק,
    האמת שאני לא מספיק מכיר את הכתיבה המסאית של א.ב יהושע בהקשר הזה. אבל אני כן יכול להניח ששום רעיון של רכלבסקי אינו חדש, הוא פשוט הלחים את כל אותם הרעיונות, ומיסגר אותם, בצורה שנותנת תהם חדות ובהירות מיוחדת, ומה לעשות נוגעת ומניעה לפעולה – לפחות מבחינתי.

    עומר, מדהים! אני טוען שאין חשיבות בכיבוש ואתה מאשים מייחס לי טענה שבהכל אשם הכיבוש? באמת שאין גבול.

  4. ואני דיברתי על ספי רכלבסקי, אז מה אתה קופץ.

    חוץ מזה, הנה קצת מדברי העצומה:
    "הבעייה העמוקה שלנו היא קיומו של משטר אזרחי מסוג אחר בשטחים הכבושים, משטר בו ליהודים זכויות אזרח ולערבים אין*, משטר שמאיים לספח מיליוני פלסטינים לישראל או להותיר אותם כתושבים-נתינים בקנטונים של אוטונומיה מוגבלת."

    וגם – "ההתנחלויות מהוות סוגיית ייסוד לא פתורה שלוקחת אנרגיה מהתמקדות בבעיות ואתגרים רבים נוספים העומדים לפיתחה של החברה הישראלית: שחיתות שלטונית אדירה, ריכוזיות של ההון והכוח הפוליטי בידי מעטים, המצב בכבישים, מערכת הבריאות והחינוך הכושלות, הפערים הכלכליים האדירים והזנחת הפריפריה, שמאיימים על הדמוקרטיה הישראלית."

    עדיין טוען שלא טענת?

  5. בפוסט קודם דיברת על הצורך להעתיק את השיח בנושא אל מרכז הבמה ולא להשאיר אותו לנחלת שמאל רדיקלי

    אני חושב שהזדמנות לכך היא הצגת החלופה של פינוי כל ההתנחלויות ממזרח לגדר ההפרדה והשארת צהל בפנים בפני חברי סיעת העבודה ומרצ

    במפלגות אלה פועלים עמי אילון, קולט אביטל ואבו וילן להעברת חוק "פינוי פיצוי מרצון" שיאפשר למתנחלים לעזוב את ביתם ולקבל על כך פיצוי נאות עוד לפני הסדר קבע או התנתקות

    פרטי היוזמה באתר בית אחד – עמותה של מתנחלים הנתמכים עי החכים הנל

    אני חושב שזו הצעה גרועה משלך

    היא מתכון להוצאות בלתי נגמרות כי בדרכים שונות ומשונות מתנחלים אידיאולוגיים ימלאו את מקומם של מתנחלים שעוזבים

    בנוסף ההצעה מתעלמת מכך שעזיבת חלק מאנשי יישוב הופכת את החיים ביישוב לבלתי נסבלים – חלק מבתי השכונה אטומים, חלק מהמקצועות לא מאוישים (אין גננת, אין נהג אמבולנס וכו)

    חלק ממה שחסר בדיון הציבורי שלנו הוא נורמה של בחינת מספר חלופות

    אשמח אם תיקח את הצעתך תתמצת אותה ותשלח לחכים הנל עם בקשה שיענו לך מדוע לדעתם ההצעה שלהם עדיפה על שלך

  6. עומר, אני לא מדבר על כיבוש אלא על מצב של משטר הפרדה על בסיס דת ולאום.

    וכן, הוא משפיע על מגוון תחומים בחיינו.

  7. אתה סתם מסתבך; האם אתה מסכים עם התזה של רכלבסקי או לא? האם כתבת את הנ"ל בהשראת אותה תזה והאם אתה באמת מסכים עם הרעיון שאותו "מצב של משטר הפרדה על בסיס לאום ודת" הוא זה שמוביל להעדר גבולות ונורמות?
    אני חושב שהמצב הפוך, קרי- העדר הנורמות והגבולות הוביל אותנו בין היתר למצב שבו אנו שולטים
    מזה 40 שנה על תא שטח ובו מליוני בני אדם מבלי להחליט מה לעשות איתו. הטענה הזו מבוססת על היכרותי עם ההיסטוריה של הישוב בארץ ישראל מראשיתו ועד עתה; ואפילו מי שידיעותיו בתולדות ההתיישבות העברית כאן אינן מופלגות יכול רק ללכת ולשאול חברי קיבוץ מבוגרים שגדלו בקיבוצים בשנות ה-40 ה-50 ותחילת ה-60 על חוויות הילדות שלהם. מובטח לאותו אדם שמוטיב החוזר בסיפורים יהיה חוסר גבולות, התנהגות עדרית וכו'…

  8. עומר,
    עד כמה שהספקתי לעיין רכלבסקי אכן מדבר על יחסי גומלין ולא על סיבתיות חד-כיוונית. הוא מדבר על תרבות היעדר נורמות עוד מימי בן גוריון, הרבה לפני 67'.
    מהבחינה הזו, גם אתה צודק. אכן הטירוף של לא להחליט מה לעשות עם השטחים נובע מיסודות קדומים של אי-מדיניות, ושל יוזמות אינטואטיטיביות מהשטח. זו הייתה הציונות.

  9. על יחסי גומלין מי אמור שנסיגה משטחי יו"ש תשנה משהו? אם אלו יחסי גומלין ולא סיבתיות חד כיוונית (או כמעט חד כיוונית) הרי שהמסקנה שהספר מתיימר לספק אינה מסקנה כלל! (אני לא מופתע, שהרי ברכלבסקי עסקינן…)

  10. עומר,
    ראשית, אני לא בטוח שהספר משרטט פיתרון אחד – סיום הכיבוש – שיפתור במטה קסם את הכל.

    שנית, אם היחסים הם יחסי גומלין, עם איזון חוזר, הרי שהכיבוש משמש אליבה ד'רכלבסקי – אני מניח – כגורם שמחזק את הנטיות שהולידו אותו, כלומר מחזק את היעדר הנורמות. בהיעדרו יהיה קל יותר להילחם בהן, ולו משום שהכיבוש הוא מקטע רחב היקף של נורמות מטושטשות – מסופח לא מסופח למדינה ולמשטר בישראל.

    שלישית, כנגזרת מהיבטים אלו: העניין הוא לא חד ערכי. אם למשל קמצנות, קיצונית גרמה לך לאגור דברים שאתה לא צריך, היפטרות הדרגתית מהם עשויה לעזור לך להיפטר מהקמצנות הקיצונית.

    כך ברמת הפרט – בצורה סוגסטיבית – אבל בטח שברמה הלאומית.

  11. הרי הארץ הזו, על הריה וגבעותיה, הייתה מאז ומקדם של אבות האומה הישראלית. לארץ הזו, הגיעו הערבים לראשונה רק עם הכיבוש הערבי לפני כמה מאות שנים, וגם אז רוב הזמן הם היו מיעוט בקרב תושביה המועטים. רק במקומות מסויימים ?(כמו צפת למשל) היו הערבים רוב עד שגירשום חיילינו הגיבורים. כך שמי שטוען את טענותיו של יריב, פשוט בונה את דבריו בהיפוך: הבעיה האמיתית היא של הכובשים הערבים שכבשו ארץ לא להם בעושק גזל ואונס.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s