חשיבות קיומו של העם היהודי נובעת מחשיבות קיומו של העם היהודי

הנה שאלה מקוממת כיביכול, שניתן לטעות בה כפרובוקציה: מה היא זכות הקיום של העם היהודי?

 

לדברים רבים יש זכות קיום בעיני אנשים רבים, באופן שנראה מהצד כפארדוקסלי, על אף שזו זכות קיום מסוג מאוד פשוט וברור במובנים רבים. אני מדבר על דברים שראוי לשמר ולנצור משום שראוי לשמר ולנצור אותם.

ויש גם וראיינטים: צריך לשמר את X כי לא יעלה על הדעת לא לשמר את X. או צריך לשמר את X כי תחשבו איך זה יהיה עם X ייעלם. וגם: חשוב להיאבק למען ההמשכיות של X כי בלעדיה לא יהיה יותר X.

לעיניים קרות, ראציונליות, טאטולוגיות מהסוג הזה נראות חסרות כל בינה. אבל מה שהן מנסות לומר הוא רגשי ולא לוגי: אנחנו מזוהים או מזדהים עם X כל כך, עד שאין לנו, ואולי גם לא צריך להיות לנו, נימוק אמיתי בדבר חשיבותו.

לעיתים עצם הרמיזה שצריך להיות נימוק הגיוני לעצם קיומו של X מועררת זעם, שהרי זה מרמז כי קימו של X צריך נימוקים. זה מרמז כאילו תכלית קיומו של X מוטלת לדיון, ואיננה אקסיומה הקודמת להגיון ואף לניסיון. זה נדמה כאילו יש פה ניסיון להחליש את זכות קיומו של X. והזעם הזה מתורגם לטאבו על כל דיון שמנסה לדון במה היא תכלית קיומו של X.

אני בכוונה משתמש בניסוח תכלית קיומו של X ולא בשאלה מה היא מהותו של X, כי בדיון על מהותו של משהו ניתן למרוח קשקושים מקשקושים שונים. לעומת זאת השאלה מדוע שמשהו ימשיך להתקיים, מחייבת תשובה ברורה וחדה.

אני מכנה את התהליך הזה "אפקט מלכת אנגליה". מוסד המלכות באנגליה קיים כי לא יעלה על הדעת שלא יהיה קיים. רוצה לומר – אנו האנגלים כל כך מזוהים איתו, כך שאבוי לנו אם מוסד זה לא יהיה קיים. בדיונים על מה היא מהותו של מוסד המלכות האנגלי ניתן לקשקש בשטחיות על זהות לאומית וסמליות (בלי להבין לחלוטין את ההיגיון של מסמן ומסומן, ואת הבעייתיות שבמסמן ריק), אבל כשנשאלת השאלה מדוע שהמוסד ימשיך להתקיים, נוצרת מצוקה קלה.

זוהי מצוקת הסמליות, שלטעמי נובעת מהתפישה הא-היסטורית של סמלים, זהויות ומהויות. כלומר מההסתכלות על סמלים, זהויות ומהויות כדברים קבועים שאם רק לא יעיזו לגעת בהם ולשנות אותם הם ישתמרו במלוא עוזם. בעוד שנראה כי סמלים, זהויות ומהויות הם תהליכים התופסים נפח במרחב ובזמן, ולכן צריכים להגיב לסביבה משתנה.

במובן הזה ההסתכלות על המשך קיומו של העם היהודי היא הסתכלות על שבט (קלאן): כזה שניתן וצריך לשמר על ידי שימור הגנום היהודי הפרוס על פני כמה מיליוני יהודים, ובאמצעות שימור של כך וכך פרקטיקות הנחשבות ליהודיות. השמרנים יחמירו בעניין הפרקטיקות שיש לקיים, הפרוגרסיביים יקלו, אבל שניהם יתמקדו בפרקטיקות ובמקרה הטוב יוסיפו ויקשקשו משהו עקר על מהות העם היהודי, שהיא כזו או כזו.

זאת משום שגם ב"מקרה הטוב", כשהם בכלל נוגעים במופשט, הרי שהם שואלים שאלה מתפשרת ופחדנית, שאלה אודות מהות, ולא שואלים שאלה נוקבת ובוטה אודות זכות קיום. שאלה זו הייתה מחייבת אותם לבחון בחדות רבה יותר אלו ערכים בקיום היהודי ראויים לשימור. ואילו לא.

כך יוצא שדווקא אלו הרואים ביהדות קלאן, כאילו אומרים: אין לנו נימוקים טובים בעד המשכיותו של העם היהודי, נתמקד בלהתחבר ליצר השבטי הראשוני של אנשים.

 

חלק מפרוייקט היעלמות העם היהודי בו פורסמו כבר:

היהדות קלאן או רעיון?
http://www.notes.co.il/yariv/39722.asp

"אין שום דבר רע בהיעלמות העם היהודי מרצון" – על המתח בין יהדות לליברליזם וקפיטליזם
http://www.notes.co.il/yariv/39202.asp

כאילו הוא יצא ממצרים – מכתם
http://www.notes.co.il/yariv/38983.asp

 

9 מחשבות על “חשיבות קיומו של העם היהודי נובעת מחשיבות קיומו של העם היהודי

  1. השאלה עולה תמיד בהקשר של סבל הכרוך בישות הנדונה. כולל מלכת אנגליה. כאשר נתבעת סאת סבל "כדי לקיים" משהו, עולה השאלה אם המשוואה הוגנת או יעילה או כדאית ואם כן, למי.
    שאלת העם היהודי במאה השנה האחרונות כרוכה בסבל אנושי אדיר הן כלפי פנים והן כלפי אחרים במרחב. זו גם השאלה במישור האישי, לדעתי, כמה אתה מוכן לסבול בשביל משהו, ומתי זה מפסיק להיות הגיוני מבחינה הישרדותית. אנשים לאורך הדורות נאלצו להתנצר כדי לבטא את עצמם בנושאים שונים שהממסד היהודי לא התיר, ומחקו את התגית "יהודי" כאשר היא הפכה לעול שאין לו תכלית מבחינתם, גם אם למעשה הם בכלל לא רצו להתנצר, והדברים ידועים. כך גם קיבוצים יהודים שלמים המירו דתם, בכל מיני נסיבות. מי שנשאר כבר מגדיר לעצמו תועלות או שהוא, בניגוד למה שכתבת, לא חושב שהמהות היא איזה קשקוש, יש לו הגדרה ברורה, והוא מאמין שזה "נכון" . (מעמד הר סיני וכולי).

  2. הפרורייקט הכי גדול של העם היהודי הוא העלמותו. הוא מתנצר, מתאסלם, מתבולל ונעלם בסיטונות.

    משום מה, ואיש לא יודע להסביר למה, בכול דור ודור יש מיעוט קטן של יהודים שלא רוצה או לא מצליח להיעלם. וכך היהדות, כדת או כעם, או שניהם, ממשיכה להתקיים, בצורה זו או אחרת כבר שלושת אלפים שנה.

    הוא יכול להיעלם אבל הוא לא נעלם.

    זה חשוב? אולי כן, אבל לפחות זה לא משעמם.

  3. דולפינים?

    מדוע חשוב שישתמרו תרבויות ילידיות ברחבי תבל?

    >>>השאלה מדוע שמשהו ימשיך להתקיים, מחייבת תשובה ברורה וחדה.

    לא בהכרח. באותה מידה אפשר לטעון שהשאלה מדוע שמשהו קיים יחדל מלהתקיים מחייבת תשובה ברורה וחדה.

  4. נכון.
    לונג טיים.
    אגב עניתי על השאלה הזאת – בנימוק שדיבורים על מהות נוטים להיות קשקשת ובאפקט מלכת אנגליה.

    אבל עזבו שטויות, העיקר – התגעגעתי.

  5. דווקא אני לא חושב שענית על השאלות (יותר מאחת) ששאלתי.

    אלו היו שני כיוונים.

    הראשון הטעים את חשיבות הגיוון בכלל.

    השני ערער על תוקפה של השאלה. במצב הנוכחי קיימים יהודים. מי שרוצה לשנות, הוא זה שצריך לתת הסברים. קל מאד להסביר למשל למה רוצים לבטל את המלוכה באנגליה – למשל, היא עולה כסף, היא נוגדת את עקרון השוויון בהיותה תורשתית. רק לאחר שהועלו נימוקים כאלה מוצדק לתבוע מתומכי המלוכה למצוא צידוקים לקיומה, שיעלו על היתרונות שבביטולה.

  6. מעניין שאף אחד לא חשב שהנושא הזה רלוונטי בכלל. אין דיונים על חשיבות קיומו של העם הצרפתי,אפילו לא של העם הדני ולו היינו דנים בשאלה הרלוונטית הרבה יותר מה חשיבות המשך קיומו של העם הפלשתינאי-אם קיים עם כזה-אזי היו רועדות אמות הסיפים
    אבל על האפשרות שהעם היהודי יחדל להתקיים אפשר לחלום או להתווכח או סתם לפלרטט עם הרעיון ולשאול אם זה כדאי-אגב השוואות מביכות
    באווילותן למלוכה האנגלית
    עם זה לא מבנה שצריך להחליט אם הוא ראוי לשימור אם לאו-ואינו משהו שנתון לפרט להחלטה.

  7. משה וגבי, תשמעו, זאת לא באמת שאלה לשם עצמה. רק שדרך שאלות כאלו אתה באמת יכול להגיע למהות ולכן לחיוניות וקיום בר קיימא. לכן המטרה היא הפוכה ממה שנדמה לכם. אם זה לא הובהר.

  8. ואגב משה, זה ממש אווילי לחשוב שזה מה שנטען בטקסט. שאלה היפוטתית אחת ואתה מדמיין שמישהו מתיימר לדון אופרטיבית (או בבחינת משאלה) בהיעלמות העם היהדוי. מגוחך קצת.

כתיבת תגובה