ה"אקולוגיזם" הקיצוני של הקפיטליזם הפופולרי

אולי אני שוגה בכך, אבל אני מוצא הקבלה בין תפיסת האקולוגיה לתפיסת השוק החופשי. כלומר נדמה לי שה"אקולוגיה" היא אכן מטאפורה טובה לקידום השיח אודות השוק החופשי:

אקולוגיה, נתפסת אצל רובנו כעוסקת בסביבה טבעית של החי והצומח. אבל במובנה הרחב היא מדע שיווי המשקל והאיזון ה"טבעי" של מערכות מורכבות, בד"כ מורכבות מכדי שמודל מתמטי או היגיון לוגי יכול לנסות להבין אותן בצורה טובה מספיק כדי לחזות בדיוק כיצד שינוי יחיד במערכת ישפיע עליה. לפיכך, יגרוס הקפיטליסט (בין שהוא ניאו-ליברלי, ליברל קלאסי או איש האסכולה האוסטרית המפוארת), כי כל התערבות חיצונית בשוק (כמערכת כמו-אקולוגית) הנה מסוכנת ביותר ותיצור עיוותים.

 

המהדרין ידגישו כי כיום, לאור תאוריות כגון תיאוריית הכאוס, אנו יודעים שגם כ"קירובים", תחזיות לגבי מערכות מורכבות יכולות להיות שגויות מן הקצה אל הקצה.

 

ובכן:

ראשית יש לומר שלפי התפיסה הזו הניאו-ליברלים היו צריכים להיות מראשוני התומכים במהפכה הירוקה ובאיכות הסביבה, והמתריעים הגדולים נגד "רגולציה" של הטבע. אבל נעזוב כרגע את ההקנטות, הן לא מן העניין.

 

עולות פה כמה שאלות קשות לגבי המודל האקולוגיסטי:

 

ראשית, מה נחשב כהתערבות מחוץ למערכת?

כלומר, האם המערכת הכלכלית איננה רק חלק ממערכת גדולה יותר: המערכת החברתית שבתוכה גם המערכת הפוליטית. ובמילים אחרות: אולי הכוחות הקוראים להתערבות בשוק הם בעצם גורם פנימי, שהוא חלק מהמערכת החברתית (הם שייכים לתת המערכת הפוליטית). ושיווי המשקל האקולוגי, אם הוא בכלל מתקיים, הרי שייתכן והוא מתקיים ברמת המערכת החברתית הגדולה, ולא ברמת תת-המערכת הכלכלית.

 

שנית, מדוע לדעתם בתוך המערכת הפוליטית הובילה מדיניות האי-התערבות האקולוגיסטית דווקא לזוועות?

כלומר, מדוע דמוקרטיה לא מתגוננת, שנשענת רק על כוחות ה"שוק החופשי" של הדעות והבוחרים, העלתה כוחות זוועתיים כמו היטלר (נכון, הוא לא באמת נבחר בבחירות דמוקרטיות כנהוג לחשוב, אבל הוא הגיע לעמדת כוח מספיק חזקה בזכות בחירות כאלו). האם לא מדובר בכשל-שוק של השוק הפוליטי?

 

אבל חשוב מכל, ההנחה האקולוגיסטית הקיצונית לא פועלת במציאות (אם מסתכלים על הסביבה הטבעית). איך זה ייתכן?

למרבה הצער האדם מתערב התערבויות רבות וגסות מדיי בטבע, והדבר מוביל לא פעם לשואות אקולוגיות. אם זאת, ולמרות התמיכה העקרונית שלי במאבקים ירוקים, יש להודות שרוב ההתערבויות בטבע מבילות בסופו של דבר את המערכת להסתגל למצב החדש ולהגיע לשיוויי משקל חלופי והרמוני יחסית. לא תמיד מדובר במצב אופיטמלי (וזה גם עניין תלוי הגדרה), אבל בהחלט לא מדובר בשואה.

 

האם יש נימוק משכנע מדוע תיהיה המערכת הכלכלית שונה מהסביבה הטבעית (שגם היא מערכת מורכבת ומרובת שחקנים)? מדוע שהתערבות נקודתית במשק לא תוביל, כמו בטבע, להגעה לשיווי משקל חדש, אלא לעיוותים שיצריכו עוד ועוד התערבויות (כפי שטען הכלכלן הליברטני הגאון לודוויג פון מיזס)?

אני מקווה שהניאו-ליברלים לא מתכוונים לטעון בדבר היותם של השחקנים במערכת הכלכלית מחושבים, ראציונליים ובעלי רצון חופשי – כך שיש איזון חוזר בין כל חלקי המערכת. זה הוכח זה מכבר כקשקוש, לפחות לגבי מערכות גדולות של שחקנים.

מה, אם כן, הם טוענים בסוגייה הזאת?

 

שלא לדבר שכל תפישת השוק החופשי כחותר לשיווי משקל כמו אקולוגי מותקפת כיום גם על ידי מי שהתחילו כמנסחי הקפיטליזם המודרני (באסכולה האוסטרית) – אני מכוון לכלכלן הגרמני לודוויג לאכמן).

 

הערה: אינני מבין גדול בכלכלה. אשמח לשמוע תיקונים והערות מחכימות אם יש. מכתמון זה הוא פרי קריאה אוטודידקטית בהגות כלכלית שהעלתה אצלי מספר שאלות.

 

 

3 מחשבות על “ה"אקולוגיזם" הקיצוני של הקפיטליזם הפופולרי

  1. קודם כל, שוק חפשי אינו תיאור של מציאות אלא מטאפורה
    כפי שבצמיחה כלכלית לא באמת צומח שום דבר, בשוק החפשי אין שוק, והוא לא חפשי
    המטאפורה הזו מתעלמת לנוחותה מהדרישה של בעלי העסקים לרגולציה שתתאים לאינטרסים שלהם
    הרגולציה הזו מוצגת כמצב ה"טבעי". ראה למשל את החקיקה בנושא זכויות יוצרים. לכאורה – ענין צודק מאין כמוהו, למעשה החקיקה הזו היא כלי שרת בידיהם של תאגידי ענק שתובעים קריקטוריסטים אם ציירו ברווז

    אתה שואל
    "אני מקווה שהניאו-ליברלים לא מתכוונים לטעון בדבר היותם של השחקנים במערכת הכלכלית מחושבים, ראציונליים ובעלי רצון חופשי – כך שיש איזון חוזר בין כל חלקי המערכת. זה הוכח זה מכבר כקשקוש, לפחות לגבי מערכות גדולות של שחקנים.

    מה, אם כן, הם טוענים בסוגייה הזאת?
    "
    וכן, יש לי חדשות בשבילך, הם ממשיכים לטעון זאת כל יום מחדש. תתחיל לקרוא "דה מארקר"

  2. יכול עוד איכשהו,לחדש את עצמו.כיום,הטבע איטי ,ביחס לפעולות השוק.השוק מהיר מדי בניצול הטבע,שאינו יכול לחדש עצמו בהתאם.נוסף לכך,קראתי שיש מגמה להפיל את החומרים הרעילים על העולם השלישי.
    מדוע? כי בין כך ובין כך העולם השלישי כבר אבוד.לי נראה שחשיבה כזו תורמת לעיוות.

    הנה הדברים שכתב Lawrence Summers שהיה הקלקלן הראשי של הבנק העומי,ולאחר מיכן שר האוצר תחת ה"דמוקרט" ה"נאור" ביל קלינטון.

    http://www.isreview.org/issues/11/plunder.shtml

    The memo read:

    Just between you and me, shouldn’t the World Bank be encouraging more migration of the dirty industries to the LDCs [less developed countries]?…

    The economic logic behind dumping a load of toxic waste in the lowest wage country is impeccable, and we should face up to that.

    I’ve always thought [that] underpopulated countries in Africa are vastly underpolluted; their air quality is probably vastly inefficiently low compared to Los Angeles or Mexico City.

    The concern over an agent that causes a one-in-a-million change in the odds of prostate cancer is obviously going to be much higher in a country where people survive to get prostate cancer than in a country where under-five mortality is 200 per thousand.1

    http://www.globalpolicy.org/socecon/bwi-wto/sumers99.htm

  3. 1. אני חושבת שהטיעון שלך שהכלכלה היא חלק ממערכת רחבה יותר (גם חברתית ופוליטית) מקובל על כלכלנים רבים. אלא, שהתיאוריה הכלכלית ברובה מוגבלת לטריטוריה שלה עם קצת הכללה של ההיבט החברתי. זה באמת חיסרון מהותי, שכלכלנים הגונים לא מתעלמים ממנו.

    2. אני גם מסכימה עם טענתך, שההנחה שאי-התערבות בשווקים מובילה למושלמות לא הוכחה מעולם. זו אקסיומה שמושפעת מהחשיבה בתקופה בה הונחו יסודות הכלכלה המודרנית -המאה ה-18 וה-19. היא מתקשרת לליברליזם של אותה תקופה, וגם לתפישות ששררו אז במדעי הטבע.

    3. לטעמי האישי, כלכלה היא כמו רפואה – יותר מקצוע תצפיתי ופחות מדע שניתן להשתית אותו על תיאוריה כללית. ההמחשה הכי טובה לעניין היא ספרו הנפלא של קיינס שנקרא בשם היומרני "התיאוריה הכללית של הרבית התעסוקה והכסף". זו הייתה כוונתו של קיינס תחילה, אך בסופו של דבר, הספר עוסק במקטעים כלכליים מתוך התבוננות של אדם שחי ונשם כלכלה. מה שכלל ועיקר לא מוריד מהנאת הקריאה בו. להיפך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s