כעת אני מבין מה משמעות המושג "תחרות חופשית"

תחילה חשבתי שמדובר בצביעות או טמטום של ניאו-ליברלים לטעון כי ישנה שאיפה לתחרות חופשית בשוק הקפיטליסטי. כעת הבנתי שמשמעות המושג הוא: תחרות לרמיסת עובדים בסגנון חופשי.

קראו פה – כולל התגובות – את נפלאות הנהלת הקופי טו-טרנ-אראונד-אנד-גו:

http://nadav.blogdebate.org/archives/%d7%aa%d7%92%d7%95%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a0%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%aa-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%99-%d7%98%d7%95-%d7%92%d7%95/

 

אבל בצדק נאבקה ההנהלה, הסחטנות של העובדים לא יודעת גבול. הם התאהבו בערך הבזוי וההרסני של מיקסום רווחים, באמצעות הפעלת כוחם היחסי. אם חלילה יצליחו, יאלצו כל המעסיקים במשק לשלם לעובדים שכר מתוך משא ומתן, ולא מתוך גחמה וניצול הנורמה הכוללת של תשלום פרוטות על עבודות שירות וצווארון כחול.

זה יערער את כל יסודות הדמוקרטיה המתגוננת בנוסח הישראלי – כלומר דמוקרטיה מתגוננת בפני האמת.

3 מחשבות על “כעת אני מבין מה משמעות המושג "תחרות חופשית"

  1. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=423771&contrassID=2&subContrassID=6&sbSubContrassID=0

    שברנו העבודה המאורגנת בישראל"

    אם שואלים את יוגב מהו לדעתו ההישג הגדול ביותר שלו בתפקידו, הוא לא יהסס בבחירתו. יש הישג אחד שהוא לדעתו בבחינת מהפכה היסטורית, שמדינת ישראל תמשיך ותקטוף את פירותיה לאורך שנים. "הצלחנו לנצל את תקופת המיתון כדי לשנות את כללי המשחק", הוא אומר, "ולקדם את המהפכה הדרמטית מכולן – שבירת העבודה המאורגנת בישראל".

    "שבירת העבודה המאורגנת בישראל", קרא לזה אורי יוגב, בראיון שנתן לעיתון "הארץ" (12/5/04) ובו סיכם את הישגיו כראש אגף התקציבים באוצר – שבירת העבודה המאורגנת הינה ההישג החשוב ביותר, לדבריו, שהוא השיג בשנות עבודתו; "צריך [עוד] לעשות ניתוח שורש לגבי העבודה המאורגנת בחינוך" בכדי להשלים את המלאכה, הוא טען (ורומז לדו"ח דברת). "העבודה המאורגנת ירדה בעשורים האחרונים מ-70% מהמשק ל-20% בלבד. אם נצליח להוציא לפועל רפורמות בחינוך ובבנקאות, הרי שחלקה של העבודה הזו יירד כבר אל מתחת ל-20%"… "אח"כ תתפתח בישראל עבודה מאורגנת מסוג חדש, מודרנית ופתוחה יותר: זאת תהיה עבודה מאורגנת כמו שמקובלת בעולם, שדוגלת בשותפות של העובדים והמעסיקים", כך אורי יוגב – לקרוא ולא להאמין.
    !
    שותפות של עובדים ומעסיקים. דוגמת שותפותם של העבדים ובעליהם בעולם העתיק.

    או,כמו שאמרת:תחרות לרמיסת עובדים בסגנון חופשי.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=426385&contrassID=2&subContrassID=3&sbSubContrassID=0

    העובד ייפגע ויגיד תודה

    מאת עמירם גיל

  2. תודה על המיגע אזרח.
    הצביעות היא שפירוק העבודה המאורגנת, כמוה כפירוק תאגיד המורכב מכמה חברות קטנות שהתאגדו – כלומר התמזגו, בנוסח הכלכלי, לכדי חברה אחת. למעט במקרים של מונופול – וגם זה לא תמיד – לא יעלה על הדעת הקפיטליסטית לפגוע בזכות ההתאגדות – כלומר ההתמזגות – של חברות מסחריות שיחד חשות כי הן יכולות לפעול ממקום חזק ויעיל יותר למען האינטרסים שלהם.
    אך כשזה מגיע לעובדים, פתאום העיקרון הסינרגטי הזה נראה נורא ואיום.

  3. רק שהוא לא היה באמת זה ששבר את העבודה המאורגנת. חיסול ההסתדרות החל באמצע שנות ה-80, עם הפסקת ההצמדה האוטומטית של המשכורות למדד המחירים, על ידי ממשלה שכינתה את עצמה "איחוד לאומי", מהלך שהוביל נציגנו באינטרנציונל הסוציאליסטי, כבוד הנשיא שמעון פרס. התכנית המשיכה תחת שלטונו של חיים רמון כיו"ר ההסתדרות, בן נאמן למפא"י, שמכר את נכסיה בגרושים ופירק אותה מבפנים.
    מה שביבי ושות' עשו היה אמנם חשוב מאוד ברמה החברתית-תרבותית, עם ההחדרה של הגיון ההפרטה והשיסוי של השכירים איש-ברעתו, אבל השלבים המבניים החשובים ביותר נעשו תחת אנשי תנועת העבודה ההיסטורית ובמשת"פיות מוחלטת של ראשי "נציגויות העובדים".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s