כלכלה שלישית, ללא מטרות רווח

טור בדה מארקר על כלכלת המיזמים החברתיים.

 

תוכלו לקרוא כאן למטה את "גירסת הבמאי", הלא ערוכה, שיש בה הרחבות לגבי מה קורה בעולם מבחינת מיזמים חברתיים:

 

 

בתקופה בה המיגזר האזרחי בישראל מונה עשרות אלפי עמותות וגופים ללא כוונת רווח, הגיע הזמן לצעוד צעד אחד קדימה: במקום להיות תלויים אך ורק במימון של קרנות מהארץ והעולם, מתורמים מזדמנים ומתורמים פרטיים בעלי ממון, יכולות העמותות החברתיות להפוך את השגת התקציב לחלק מתהליך השינוי החברתי. דרושה פה השקעת מאמץ בעידוד מודל המיזם החברתי (Social Enterprise) – מודל שמשלב בין מיזמים עסקיים ללא כוונת רווח לעמותות או למדיניות חברתית. באופן הזה יכול המיגזר השלישי ליצור גם כלכלה שלישית – לא פרטית ולא ממשלתית.

ולמה באמת שבית קפה אופנתי לא יהיה שייך, למשל, לעמותה למען סביבה ירוקה? הרווח התפעולי יילך לעמותה; העובדים והמנהלים יקבלו שכר הוגן במידת האפשר ויזכו לתנאים ראויים ולתמריצים סבירים (ולאור התנאים והמטרה החשובה, סביר שיהיו מסורים יותר); הלקוחות ידעו שכספם הולך למטרה טובה וייתחשבו בערך המוסף הזה בבחירתם הצרכנית; המיזם החברתי יפיק מכך תועלת והציבור כמכלול ירוויח מהעובדה שחלק מהכנסות המיזם חוזר לטיפול בבעיות הכלל. תיהיה זו למעשה יריית פתיחה למיגזר עסקי חדש יחסית בארץ (במיוחד בקרב המיגזר החילוני), אם כי נפוץ למדיי בעולם המערבי.

רק כדי לסבר את האוזן, בבריטניה מיזמים חברתיים מהווים 5% מכלל המעסיקים הלא ממשלתיים והם עסקים מצליחים לכל דבר המתפרסים על מגוון רחב של תחומים עסקיים. מיזם חברתי מפורסם כזה היא מסעדת פיפטין של השף העירום והחברתי, ג'ימי אוליבר. מיזמים רבים נוספים משלבים גם את עקרונות הסחר ההוגן ומעודדים צרכנות חברתית אחראית. בתחומים מסויימים הם מהווים אלטרנטיבה משמעותית ושפוייה למיסחור שנועד רק למקסם רווחים של מעטים. במקום זאת מציגים המיזמים החברתיים אופק של קפיטליזם שפוי.

ישנן כמובן בעיות למודל כזה ובראשן הסיכון הגבוה הכרוך בהקמת עסקים קטנים ובינוניים והיעדר הון ראשוני של העמותות. על כך ניתן לתת מענה פשוט בדמות עידוד ממשלתי ותמיכה מגופי ייעוץ ממשלתיים כמט"י וגופי ייעוץ של המיגזר השלישי עצמו – כמו שתי"ל מיסודה של הקרן החדשה לישראל. בנוסף קרנות חברתיות יכולות לקחת את הסיכון של נזק כלכלי מוגדר כתוצאה מעסק חברתי שכשל ולערוב למיזמים אלו תמורת הסיכוי להשיג מקור מימון עצמאי לעמותות. באמצעות מדיניות כזו יוכלו הקרנות להתמקד במתן מימון ראשוני כדחיפה לעסקים קשורי עמותות, ואז להוביל את אותן עמותות לעצמאות כלכלית חלקית או מלאה. גם התנאים הנוחים מהרשויות להן זוכים כיום "חברה לתועלת הציבור" או מלכ"רים, יכולים להיות מחודדים יותר בליווי חקיקה מתאימה וקריטריונים מוגדרים.

לצד התנועה הקואופרטיבית ותופעת הקולקטיבים של עסקים קטנים יכולה הכלכלה החדשה הזו להוות מענה הולם לקפיטליזם התאגידי והדורסני מתוך הכללים של השוק החופשי ובכך להוות מהפכה קטנה אך משמעותית. מודל זה גם יאפשר חופש בחירה ערכי גדול יותר לאדם כצרכן, יעודד צרכנות ערכית כתופעה רחבה (ובכך ישפיע גם על נטיותיהם של עסקים "רגילים") וירחיב את מספר מקומות העבודה המעניקים תנאים ראויים כמו גם תחושת שליחות לעובדיהם. לבסוף, וחשוב מכל, מדובר בדוגמה ומופת לאותה העצמה רעיונית עליה מבוססת החברה האזרחית – היכולת של האזרחים לשנות את תמונת המציאות שלהם בכוחות עצמם.

3 מחשבות על “כלכלה שלישית, ללא מטרות רווח

  1. לפני מספר שבועות חשבתי בידיוק (!!!) על הרעיון הזה, עם עוד כמה אופציות ורעיונות נלווים.
    לאחר שנחשפתי לעולם הקוד הפתוח, חשבתי, למה אי אפשר ליישם מנגנון בתפיסה דומה על הכלכלה בעולמנו.

    זה רעיון שבדמיוני נראה כחלום טוב מידי, אבל התחלתי לספר עליו לאנשים כולל מרצים באוניברסיטה כאשר מעבר לכך שרציתי לדעת האם הרעיון מוצא חן בעיניהם, הדבר החשוב שרציתי לבדוק הוא האם הם יכולים לומר לי מדוע הרעיון -לא- יעבוד.
    ולא מצאתי אדם אחד שאמר לי שזה לא יכול לעבוד. כמובן לאחר דיונים ממושכים ובחינ ת הרעיון לעומק.

    אני פשוט נרגש שעוד מישהו חשב על הרעיון הזה (כמעט אחד לאחד!!)

  2. מזכיר קצת את מודל ה"עבודה האזרחית" של אולריך בק, שבמסגרתה משתפים פעולה גורמים ציבוריים ועמותות בשביל לתגמל פעולות התנדבות בתוך הקהילה, כמעין פתרון לאבטלה.
    זה רעיון טוב ואפשר לתמוך בו, אבל חשוב לזכור שכל מודל שלא כולל מיסוי משמעותי של ההון ופתיחה של גופים כלכליים לפיקוח ציבורי ודמוקרטי הוא עצירה בחצי הדרך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s