לוחמה פסיכולוגית על השפיות היחסית

לא הממשלה, החברה האזרחית בישראל היא זו שיכולה לפנות באמת למרחב הערבי סביב ולהציע לו אלטרנטיבה אמיתית; רק היא יכולה לצאת ב"מלחמה פסיכולוגית" נגד "הציונות" (כפי שהיא נתפשת כיום ע"פ רוב), הפונדמנטליזם המוסלמי והיהודי ונגד הבדלנות והלאומנות מכל הצדדים גם יחד תוך כדי בידודם ההדרגתי של גורמים פנאטיים.

יוקרתה של הלוחמה הפסיכולוגית עלתה עם סיום הלחימה בצפון ועוד תעלה. יותר מכל הולך ומתבהר לנו שהנשק האולטימטיבי המאיים עלינו הם רעיונות פנאטים הנטמעים במוחם של רבים וקשה לזהותם ממזל"ט או באמצעות ציין לייזר של טיל מונחה.

רעיונות אלו גורמים לבעליהם לראות בדתם, מורשתם התרבותית או תפיסת עולמם את האמת היחידה, אמת שהיא סיבה לדכא, למחוק או לנשל כל מי שלא מיישר איתה קו. מכאן שהנשק הנגדי הטוב ביותר נגד רעיונות אלו הם רעיונות שונים בתכלית, כאלו שעשויים להיתפס כטובים, מספקים וראויים יותר.

מן הניסוח הכללי הזה ניתן להבין כי הרעיונות האנטי-הומאניים עליהם מדובר פה אינן רק נחלת העולם המוסלמי וחיזבאללה, הם טבועים גם בנו, בעצם האתוס המסוכסך של המשטר הציוני היושב כאן ולא מסוגל להחליט מי הוא. לפיכך מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית לא תוכל לקחת את תפקיד ה"לחימה" הפסיכולוגית ברצינות. היא תוכל לייצר תעמולה פסיכולוגית זולה, דמגוגית, צדקנית, צבועה ומגוחכת. אבל היא לא תוכל להציע אלטרנטיבה אמיתית לפונדמנטליזם האיסלמי הבדלני, שכן לה עצמה קווים בדלניים, לוחמניים ואפילו פונדמנטליסטים בפועל.

את התפקיד הזה תוכל לקחת, אם בכלל, רק החברה האזרחית בישראל בסיוע תרומות של אנשים שיבינו כי יש לנו במזה"ת לא פחות בני ברית פוטנציאלים למאבק מאשר אויבים. זה כמובן תלוי בכך שהמאבק שלנו הוא על השהייה כאן במדינה דמוקרטית שוויונית ללא משטר כיבוש עקיף או ישיר על מיליוני פלסטינים. אם בכוונתנו להיאבק על זכותינו לחיות כאן תוך כדי דיכוי הפלסטינים, הרי שלא נוכל לשכנע אפילו לא את העולם המערבי.

בשוק הרעיונות המתגלגלים אני מקווה שרעיון דומה לזה שעלה כאן יצוף ויעלה בתודעתו של מישהו בעל יוזמה ואמצעים להקים מיזם כזה. או אז תוכל להיווצר פלטפורמה של ידע שפונה (גם) בערבית לעולם הערבי, מנסה לתקשר איתו ומספקת לו זווית ישראלית אחרת. זו תהווה דוגמה לתפיסת עולם שטבועים בה ביקורת עצמית, הוגנות, נחישות, ראייה צלולה ולא דוגמטית (פרו-ערבית או פרו-ישראלית) ודבקות ללא משוא פנים בהומניזם ארכיטפי בסיסי – כזה שנמצא מעבר לרלטוויזם התרבותי, כזה שיש לו בסיס אוניברסלי ולו הרופף ביותר.

תפיסת עולם כזו על פלטפורמה תקשורתית מהסוג הנ"ל חייבת לצאת נגד "הציונות" (כפי שהיא נתפשת כיום, כאידיאולוגיה מייהדת) כפי שהיא יוצאת נגד לאומנות פלסטינית קיצונית ובדלנית (למרות שהשלב התרבותי הפרה-ריבוני  בו נמצאים הפלסטינים הוא סוג של צידוק או תירוץ לקיומה הטבעי של לאומנות כזו). תפיסה זו חייבת גם לצאת נגד הפונדמנטליזם היהודי כפי שהיא יוצאת נגד הפונדמנטליזם האיסלמי. תהיה זו מלחמת גרילה רעיונית נגד ההפרד ומשול התודעתי שמנסים כל מיני גישות בדלניות לטעת ולשמר בנו בעודן נלחמות על חשבוננו למען הגמוניה ושימור כוחן.

מחשבה אחת על “לוחמה פסיכולוגית על השפיות היחסית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s