ניצחנו-הפסדנו-ניצחנו…: על הקפריזיות של האנשים המיידיים

מפליא איך מצב הרוח הלאומי שלנו כל כך קפריזי וקופצני: דובר צה"ל מודיע על כיבוש "בירת החיזבאללה", עיירה קטנה בשם בינת ג'בייל, וכבר מריחים מטקבקי ישראל את הניצחון. 9 חיילים נהרגים בקרב וכבר חשים תחושת כישלון עד בואכה לפאתי הלחץ ואף הפאניקה.
 
בסך הכל מלחמות מהסוג הזה לא מוכרעות בשדה הקרב בלבד ובטח שאינן מוכרעות בקרב אחד או שניים. את זה החיזבאללה מבינים הרבה יותר מהישראלים, האנשים המיידיים. שוואייה שוואייה ותראו איך אסטרטגים מנצחים את מי שמסתמנים כרגע כטקטיקנים זועמים – אולמרט, פרץ וחלוץ.

2 מחשבות על “ניצחנו-הפסדנו-ניצחנו…: על הקפריזיות של האנשים המיידיים

  1. אני לא יודע אם 'החיזבאללה' מבינים את זה יותר מהישראלים… ולראיה צפה ב-'דובר חיזבאללה' (נסראללה ואלמנאר למשל) .
    שם זה אף נראה כאילו 'חסרה' הקפריזיות הזו – שם הקפריזה היא רק בכיוון הניצחון. במובן אורוולי משונה… הם תמיד מנצחים.

    אולי עדיפה הנוירוזה שלנו מהפסיכוזה שלהם?!

  2. (כמו ארגוני טרור), כשהמנהיג מתחלף רק כשהורגים אותו, ולא כל 2-4 שנים כמו בדמוקרטיה הישראלית, הוא לא צריך להוכיח את עצמו תוך דקותיים , וגם הראייה הכוללת ארוכה יותר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s