על ס' והבלותה של הדיאלקטיקה

זה שם יומרני (ומניפולטיבי) מדיי מכדי להיות כותרת. בכל זאת, מישהו באמת הגיע פעם לפשרה מושלמת בין שתי תפישות, הגדרות או רעיונות? אני מדבר על קונפליקטים אמיתיים, עמוקים ומובנים – זה פשוט לא קורה.

 

זה התחדד אצלי בשיחה עם ידידתי ס' בקפה מרסנד. התווכחנו על ראיית העולם בשחור ולבן לעומת גווני האפור. אני טענתי שכשאתה מאוד צעיר אתה נוטה לראות את העולם בגווני שחור ולבן עזים ופשטניים. אחר כך, לרוב בגיל ההתבגרות הנפשית, אתה נוטה להתאהב בעמימות של גווני האפור – זה פוטר אותך מהצורך להחליט בצורה פסקנית.

 

ואז מתרחש דבר מופלא: אתה פתאום שם לב שלא משנה כמה אפור המצב, תמיד הוא או יותר לבן או יותר שחור. ככה עובד המוח שלנו. הוא לא באמת מקבל מצב ביינים מושלם. ואז כל הדקויות הופכות למשניות. כן, כמו השפנברווז הארור הזה, גם פה צריך לבחור. האשלייה שאפשר להגיע לשיווי משקל ויציבות היא מקור התסכול והאכזבה הכי גדול בהיסטוריה, היא מייצרת אנשים אפורים, לא רעיונות ביינים.

 

אני מקווה שס' תעשה את הבחירה הנכונה.

2 מחשבות על “על ס' והבלותה של הדיאלקטיקה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s