נאשיונל ג'יאוגרפיקיזציה של האדם

תמיד חשפתי שיניים מול ניסיונות לבחון את ההתנהגות האנושי דרך הפילטר הרדוקטיבי של כמו-תוכנית-טבע. הניסיון לבודד את האינסטינקטים מהתרבות ולהציג אותם באופן פשטני וחייתו-צנטרי בהחלט צרמו. עם זאת "האינסטינקט האנושי"  של רוברט ווינסטון הוא ניסיון מרתק ללכת על הגבול המתוח שבין התרבותי והקונסטרוקציוניסטי לבין האינסטינקטיבי והמהותני[1]; פעם סדרה של ה BBC, כיום ספר בהוצאת אוניברסיטת ת"א:

 

http://199.203.242.105/winston.html

 

 

דוגמה זו מצטרפת למספר כתבים מדעיים ומחקרים ניאו-מהותניים מתונים שהם ללא ספק חלק מהשמרנות החדשה. מקרה קיצוני יותר מספק דודו של עלי ג'י, סיימון בארון כהן, בספרו ההבדל המהותני – שעוסק בהבדל המובנה בין מבנה החשיבה הנשי לזה הגברי (כשמדובר בהבדל ססטיטי, לא גורף וכוללני). אני אישית נוטה לחשוד במחקר שלו.

http://www.guardian.co.uk/life/news/page/0,12983,937443,00.html

 

בהקשר הזה חשוב להזכיר גם את "הלוח החלק – על הכחשת טבעו המולד של האדם בימינו" של סטיבן פינקר שכפי ששמו מרמז עוסק בסוגיית האופי והנטיות המולדות לעומת אלו הנרכשות (חברתית ותרבותית).

https://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=148660&PopupID=0

 

—————-

1. אני משתמש פה במונח "מהותנות" באופן לא מדוייק בכוונה. אני לא מבחין בין פרפורמטיביות אופיינית שמזוהה עם יש (קבוצה או יחיד) מסויים לבין תכונת עומק שמזוהה איתו. כלומר לא מבחין, למשל, בין הקביעה הגזענית "ערבי אם תפנה לו את הגב יתקע בך סכין" (פרפורמטיביות, או ביהביוריזם) לבין הקביעה "הערבים בוגדניים" (מהותנות קלאסית). אני עושה זאת שמתי סיבות: ברטוריקה השמרנית לא נוהגים להבחין בין השניים,וכמו כן לצורך הדיון פה אין הבדל מהותי בין פרפורמטיביות (התנהגות) אופיינית ש"תמיד" תתרחש לבין מהות פנימית שגורמת לאותה התנהגות להתרחש.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s