הקוהרנטיות החדשה; הסינתיזה החדשה; התסריטיזם

בעודי קורא את "סיפור" של רוברט מק'י עלה בדעתי שהוא כתב הגות לא פחות מאשר מדריך לכתיבה דראמטית. אותו דבר, כנראה, חשב גם צ'ארלי קאופמן – האגו והאלטר מ"אדפטיישן" המופתי.

 

בין השיטים מדבר שם מק'י על ניצחונו של הקונפליקט על הפיתרון; הוא מדבר על עליונותו של הנראטיב לעומת התיאוריה המחפשת את הפתור, הקוהרנטי, השלם וחסר הסתירות.

 

גם ההיסטוריה מעולם לא נעה במסלול תיזה-אנטי-תיזה-סינתיזה. הסינתיזה תמיד הייתה דומה יותר לאחד מקטבי הסכסוך הרעיוני מאשר לפשרה מאוזנת, לכידה ומקהת סתירות. לכן הקונפליקט מעולם לא נפתר – אף קונפליקט אנושי אמיתי (ארכיטיפי) מעולם לא נפתר ואולי גם לא רצוי שייפתר. אין קץ להיסטוריה.

 

לו היה רומיאו יודע מראש לבחור במשפחה ולא באהובה, לו ידעה נעמי ווטס מראש לבחור במחזאי האינטלקטואל המיוסר ולא בקינג קונג החייתי, לו ידע וורתר הצעיר לבחור מראש במוות ולא בחיים, לו ידעה אלישיה סלברסטון-קלולס לבחור מראש בנהנתנות ולא באלטרואיזם, לו ידעה אליזבט  וולגר (ליב אולמן מ"פרסונה") לבחור מראש בין ביטול עצמי לנרקיסיזם של כוכבת, לו ידעה טרזה לבחור מראש בין קלות בלתי נסבלת לכובד, לו ידע מראש לוסין של סארטר לבחור בין ייעודו המשפחתי (כמנהיג) לבין האפשרות להמציא את עצמו מחדש מאפס היה פה Fאקינג משעמם. (רק על מנת לא להיות מואשם במנייריזם, אמנע מלכנות את המצבים הללו "שפנברווזים"). אז במקום לפתור את הקונפליקטים החוזרים ונשנים כל פעם בוואריאציות אחרות אולי רצוי לשרטט את גבולותיהן, כך שיישארו במידת השפיות?

 

במשך מאות שנים, ומזוויות שונות, חשים הוגי דעות – מאדם סמית', ניטשה וויטגנשטיין ועד להומר סימפסון – חוסר נוחות עם תיאוריות תחומות ומקובעות שאינן תלויות בנסיבות. הנסיבות (גם אלו הפנימיות) טבען להשתנות, תיאוריות לכידות טבען מקובע – הקונפליקט ברור. והנה כבר יש לנו עוד אחד לרשימה. זאת הסיבה מדוע קונפליקטים ארכיטיפיים שבים וחוזרים בווראיציות ולעולם ימשיכו לעשות כן.

 

והנה עקרונות התסריטאות הטובה יכולים, כנראה, לתת לנו מסגרת תיאורטית (בניגוד לתיאוריה) טובה מכל. במקום תפזורת פרועה של רעיונות או סד רעיוני מגביל מציעים עקרונות התסריטאות "מסגרת טלטול" – מעין מסגרת שתוחמת את אפשרויות הקיצון של הקונפליקט ובטווח שביניהם מאפשרת חופש ודינאמיות – לזה ייקרא: תסריטיזם (על הקתרזיס השקרי בסוף אפשר לוותר).

 

עכשיו אפשר לדבר ברוגע על איך פותרים את בעיית הקאסמים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s